איך להשתמש במדע הספורט כדי לשפר את האימון של הספורטאים

בקצרה

תתחיל מההחלטה, לא מהנתונים

לאסוף עוד ועוד נתונים על ספורטאים לא הופך את תוכנית האימונים לטובה יותר מעצמו. תהליך מועיל במדע הספורט מתחיל בהחלטה מסוימת.

מאמן עשוי להתלבט אם להעלות את עצימות אימון הכושר הבא. מנהל ביצועים דווקא ירצה לאתר את מי שצובר עייפות.

כל שאלה דורשת נתונים אחרים. הצהרת הקונצנזוס של הוועד האולימפי הבינלאומי בנוגע לעומס בספורט מבחינה בין עומס חיצוני, כלומר העבודה שהספורטאי מבצע, לבין עומס פנימי, כלומר התגובה הגופנית או הנפשית שלו. מרחק והספק מתארים את העבודה. דופק, מאמץ נתפס באימון ומגמות התאוששות מראים איך העבודה הזאת השפיעה על הספורטאי.

תגדיר קודם את ההחלטה. אחר כך תבחר את מערך המדדים הקטן ביותר שמוסיף הקשר, תשווה כל ספורטאי לטווח הרגיל שלו עצמו ותעבור על הממצאים יחד איתו.

תבנה מסגרת למעקב אחרי ספורטאים

מסגרת מעקב טובה מחברת בין העבודה שהספורטאי מבצע לבין האופן שבו הגוף מגיב. היא צריכה לעזור למאמן להבין אם האימון מייצר את ההסתגלות הרצויה או עייפות שדורשת התייחסות.

תתחיל משלושה תחומים:

• עומס אימון - תתעד את כמות העבודה ואת עצימותה. תלוי בענף, זה יכול לכלול משך, מרחק, הספק, אזורי דופק או מאמץ נתפס באימון.

• התאוששות - תבדוק שינויים בשינה, ב-HRV, בדופק המנוחה ובמדדי התאוששות נוספים ביחס לקו הבסיס הרגיל של הספורטאי.

• משוב סובייקטיבי - תשאל את הספורטאים על כאבי שרירים, עייפות, לחץ ומצב רוח. התשובות האלה נותנות הקשר ששום שעון חכם או מבחן כושר לא קולט.

סקירה בכתב העת British Journal of Sports Medicine מצאה שמדדים סובייקטיביים שיקפו שינויים ברווחת הספורטאים לא פעם ברגישות ובעקביות גבוהות יותר מהמדדים האובייקטיביים שנכללו בסקירה.

את הנתונים האלה קוראים יחד. ערך HRV נמוך לבדו לא אומר הרבה. אבל אם הוא מגיע יחד עם שינה שמידרדרת, כאבי שרירים חזקים יותר ועלייה טרייה בעומס, נוצרת תמונה שכדאי לדבר עליה עם הספורטאי.

אם בא לך להעמיק במדדים שמאחורי המסגרת הזאת, תעיף מבט במדריך הזה על מעקב אחרי ספורטאים.

תשווה כל ספורטאי לקו הבסיס שלו עצמו

ממוצעים קבוצתיים מסתירים הבדלים משמעותיים. שני ספורטאים יכולים לבצע את אותו אימון ולהגיב פנימית בצורה שונה לגמרי.

אל תגיב לערך בודד. HRV משתנה עם שינה, מחלה, לחץ נפשי ותנאי המדידה. תסתכל על מגמות בתנאים אחידים ותשווה אותן לתנודתיות הרגילה של אותו ספורטאי.

מאמר עדכני ב-Sports Medicine על מעקב אחרי השפעות האימון מדגיש גם הוא שהמוכנות תלויה בהקשר ושונה מעומס האימון עצמו. לפני שהצוות משנה תוכנית, כדאי לבדוק שתגובה חריגה לא נובעת מטעות באיסוף הנתונים.

הקשרים האלה נקראים הרבה יותר בקלות כשהאימונים, נתוני השעונים החכמים והמשוב על התחושה יושבים במקום אחד. מערכת לניהול ספורטאים מספקת בדיוק את התצוגה המשותפת הזאת ועוזרת למאמנים לראות איך כל ספורטאי מגיב לאימון לאורך זמן.

תשתמש ב-AI לשאלות ברמת כל הסגל

AI הופך את נתוני מדע הספורט להרבה יותר נגישים לחקירה. במקום לעבור ספורטאי אחרי ספורטאי ידנית, הצוות יכול לשאול שאלה מפורטת אחת על כל הסגל.

לדוגמה:

"אילו ספורטאים היו עם HRV נמוך ביותר מ-10% מקו הבסיס שלהם ל-28 יום בארבעה לפחות מתוך שבעת הימים האחרונים, ומי מהם גם ישן פחות או נשא עומס אימון גבוה יותר?"

זה מועיל יותר מלשאול למי יש את ה-HRV הנמוך ביותר, כי ערכי HRV מוחלטים נבדלים מאוד בין אנשים. שאלה שנשענת על קו הבסיס מכוונת לשינוי אמיתי בתוך כל ספורטאי ומחפשת את ההקשר שתומך בו.

AI יכול לעזור למאמנים גם:

• להכין תדריך בוקר עם הסטיות הגדולות ביותר מקווי הבסיס האישיים

• להשוות איך קבוצות תפקידים שונות הגיבו לאותו שבוע אימונים

• לאתר נתונים חסרים או לא עקביים לפני ישיבת צוות

• לסכם את הגורמים שקשורים לשינוי בהתאוששות

• למצוא ספורטאים שהעומס שלהם עלה בזמן שהשינה או התחושה ירדו

מחקר על AI בספורט מצביע על שיפור ניכר בדיוק של חיזוי פציעות ובאופטימיזציה של ביצועים, אם כי הערך עדיין תלוי באיכות הנתונים שבבסיס. AI צריך להציג את הבסיס לתשובה כדי שהמאמנים יוכלו לאמת אותה.

תשלב את מדע הספורט בשגרת השבוע

מדע הספורט מועיל בעיקר כשהוא נעשה חלק משגרת האימון ולא משימת דיווח נפרדת. שגרה פשוטה יכולה לכלול סקירה קצרה בבוקר ופגישה שבועית מעמיקה יותר.

סקירת הבוקר מדגישה שינויים שעשויים להשפיע על האימון של אותו יום, כמו ירידה בהתאוששות או תגובה חריגה לאימונים האחרונים. הפגישה השבועית נותנת למאמנים יותר זמן לבחון מגמות ארוכות, להשוות תגובות של ספורטאים ולהעריך אם ההתאמות האחרונות הביאו את התוצאה שרצו.

זה נעשה קשה יותר כשספורטאים משתמשים בשעונים חכמים שונים והנתונים מפוזרים בכמה אפליקציות. איחוד המקורות האלה בפלטפורמת נתוני ספורטאים אחת נותן למאמנים מקום קבוע לעקוב אחרי מגמות ולשאול שאלות על כל הסגל. המכון האוסטרלי לספורט פועל בגישה ריכוזית דומה, דרך מערכת לניהול ספורטאים שתומכת בהחלטות מבוססות נתונים בכל רשת הספורט שלו.

גם את השגרה עצמה כדאי לבחון מדי פעם. אם מדד נאסף אבל אף פעם לא משפיע על שיחה או על החלטה, אולי אין טעם לעקוב אחריו. מדע הספורט אמור להבהיר את ההחלטה הבאה של המאמן, לא למלא את הדשבורד.

שאלות נפוצות (FAQ)

אילו מדדים ממדע הספורט כדאי לקבוצה לעקוב אחריהם?

תתחיל ממדדים שקשורים להחלטה מסוימת. אפשרויות נפוצות הן משך אימון, מרחק, הספק, דופק, מאמץ נתפס באימון, שינה, HRV ושאלון קצר על התחושה. מערך נתונים קטן ואמין בדרך כלל מועיל יותר מהמון מדדים שנאספים בצורה לא עקבית.

איך משתמשים ב-AI במדע הספורט?

AI יכול לסרוק נתונים של כל הסגל, להשוות ספורטאים לקווי הבסיס שלהם ולסכם שינויים בכמה מדדים בבת אחת. הוא חוסך ניתוח ידני, אבל כדאי שהמאמנים יאמתו את הנתונים לפני שהם משנים תוכנית אימונים.

איך מדע הספורט עוזר בהתאוששות?

מדע הספורט עוזר להעריך התאוששות כשמשווים שינה, HRV, דופק מנוחה ומשוב סובייקטיבי לעומס האימון האחרון. האותות האלה עוזרים לזהות מי עשוי להרוויח משיחה או מהתאמה באימון.